מאת: צופיה דקל כספי

העבודה "ראש" מ-2010 נוצרה כחלק מסדרה המונה שמונה ציורים שהוצגו ב-2012 בתערוכת היחיד של גרביאן, ארבעים לילה, בבית האמנים בירושלים.

מקור ההשראה לסדרה הם צילומים אנונימיים שפורסמו בשנים 1915 עד 1918, אחרי הטבח בעם הארמני שבוצע בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה על ידי האימפריה העותומאנית. בשנת 1915 ברחו כ-5,000 ארמנים אל מוסא דאג ("הר משה" בצפון סוריה), שם הם התבצרו במשך ארבעים ימים. על הימים במוסא דאג כתב הסופר היהודי-אוסטרי פרנץ ורפל, בספר שנתן לתערוכה את שמה. על פי ההערכות, נספו במעשה האכזרי בין מיליון למיליון וחצי ארמנים. בצילומים הוצגו ראשים ערופים של נשים וגברים, בפה פעור, כמו זעקה שנקטעה באיבה, ולצידם חיילי האימפריה, גאים בשלל המלחמה שאספו.

גרביאן, צייר ופסל, בוגר המדרשה לאמנות בבית ברל, מפריד ומנציח את הקורבנות האנונימיים, אחד-אחד, בתקריב נועז, במשיחות מכחול אקספרסיביות. פיו הפעור של הקורבן מסומן כבור שחור ולצידו צבעוניות אדומה עזה ואור בוהק המאיר את עוויתות הפנים. תיאורו הפרטני של גרביאן מזכיר את דיוקנאות המלחמה מלאי ההבעה בתחריטיו של צייר החצר הספרדי פרנסיסקו גויה (1746-1828) (במיוחד בסדרה Los Caprichos), וכן את הדיוקן פעור הפה, "בעקבות דיוקנו של האפיפיור אינוצנטיוס העשירי מאת ולאסקז" (1959) של הצייר האנגלי פרנסיס בייקון (1992-1907). לא במקרה גרביאן בוחר להתייחס לכל דימוי באופן אישי. אקט זה של חמלה משיב להם את כבודם כבני אנוש.