תהליך היצירה

אילנה גור שהחלה בדרכה האמנותית בגיל צעיר מאוד התגלתה כבר אז ככישרון וככזאת המשלבת בין חומרים בצורה פנומנאלית. עד היום היא מקפידה ליצור בחומרים גסים, חזקים ומחוספסים כמו ברזל וברונזה שהופכים באמצעותה לרכים ונמסים. לפעמים נדמה שאפילו המתכת נכנעת בידיה המיומנות של אילנה, מוותרת על מהותה הבסיסית, והופכת לישות חיה ונושמת.

גור איננה מרבה להשתמש בצבעוניות מלאכותית, אם כי מדגישה את הצבעים הטבעיים של החומר, משמרת ואף מבליטה את מרקמו כמחווה של כבוד. פסליה הרבים שמפוזרים בעולם עוסקים במנעד רחב של עולמות תוכן עם ערך מוסף. ביניהם, טקסיות במספר רבדים כמו טקס עבודת האדמה כאשר צורת הצגתה בפסלים של אילנה מעניקה להם מעמד מקודש ורציני. היא מצדה אישה של אמנות, אישה של אדמה ויצירתה מהווה את המקום שבו הן מתאחדות. טקס נוסף בעבודתה מתייחס לחיות והקרבתן ולטקס שנובע מהקשר שבין החיות לאדמה, בשילוב כלים חקלאיים והדגשת תלותם ההדדית. טקס אחר שמעסיק את אילנה מבוסס על חיים ומוות, המחזוריות שלהם באמצעות גולגולות, גופות מרוטשות, נרות וחומרים מתכלים שמייצגים את הארעיות והרגע החולף בשילוב של ציטוטים כגון “הבל הבלים, הכל הבל” ותזכורת תמידית “דע שיומך וקצך קרבים“. השחרור מרגע האימה מתקיים בעבודותיה של אילנה על דרך ההומור שמעיד על צבירת סובלנות וחכמת חיים.

נושאים נוספים שניתן למצוא באמנות של אילנה גור סובבים סביב דת ואתאיזם, אדמת ארץ ישראל וקשר דם של אם וילדיה. המכנה הסגנוני שמשותף לכל אלו נע בין הפיגורטיבי למופשט ובין הקלאסיקה לברוטליזם. למרות שתמהיל עבודותיה עצום ולעולם אין בנמצא פסל החוזר על עצמו, טביעת ידה וחותמה מזוהים ומוכרים היטב לכל. תהליך עבודתה עקבי בכל מדיה שבה היא בוחרת ליצור. אילנה גור היא אדם שעשוי מאש, אדמה, מים, ברזל, זהב וכל שאר החומרים שבהם היא מפסלת. הם כמו ארוגים אל תוך חייה וקשורים יחד. היא הם והם היא, כישות אחת.

הסופר האמריקאי אירווינג סטון, שכתב ביוגרפיות על אישים מפורסמים ביניהם מיכאלאנג“לו, ציטט את הביוגרף האיטלקי של מאה ה – 16 ג“ורג“ו וזארי באמרו כי נדמה שהפסל ממתין בתוך השיש והוא רק עוזר לו להתגשם, להיחשף, כאילו היה שם תמיד. כך גם אילנה גור. היא קשובה לדופק החומר ולדמו. מכירה אותו, שומעת את קצב קיומו ונשמתו כאשר החומר הופך בזכותה ליצור חי. מסעותיה ברחבי הגלובוס והשוטטות ברחבי ישראל הם המעניקים לה השראה. כך גם לגבי החפצים שהיא מוצאת במהלכם. יש מקרים שבהם היא רוכשת אותם מסוחרים וכפרים נידחים, יש והיא יוצרת יש מאין מחומרים שונים ולפעמים גם אוספת אותם בצידי הדרכים. אלו מגיעים אל ביתה של אילנה גור ובית מלאכתה שהופכים למעבדה מפרה ושם, היא כמו מנתחת אותם ויוצקתבדוממים חיים.