אשה ברוח

אילנה גור

למרות הזיקה הברורה לפסל ההלניסטי המכונף של אלת הניצחון ניקה מסמוטרקיה (190 לפסה"נ, מוזיאון הלובר, פריז), פסל "אישה ברוח" של אילנה גור שובר עקרונות פיסול מכוננים של פרופורציות ומרקם. גולמיות החומר, צפיפות הקפלים המסיביים והממדים העצומים של הכנפיים ביחס לגוף כפי שפוסלו על ידי גור, מעידים על רעיון שהופקע מהאולימפוס לרשות בת אדם, המפלסת את דרכה בעוז בעולם גברי- פטריאכלי. הבגד שכמו מתבדר ברוח, הגוף והכנפיים מתאחדים למרקם אחד המצוי בתנועה. הטיפול הראשוני בברונזה כממשיך את דרכם של פסלים מוערכים ופורצי דרך כדוגמת מיכלאנג'לו ורודן שבחרו להותיר בפסל המוגמר את עקבות תהליך העבודה. במקרה של גור הפסל הוא התהליך ולהפך. פסל זה מייצג שילוב של ישן וחדש, דת ואתאיזם, ארציות ורוחניות שמהם מורכבת תפיסת עולמה של האמנית.