יציקת ברונזה חלולה של טורסו נשי בשמלה.  הפסל משדר אווריריות, רעננות, ושמחת חיים. עם זאת, יש בו מן הסוריאליזם, שכן שדיה של הדמות נראים כעשויים מקשה אחת עם השמלה וקו הגוף החיצוני שלה נפרם ע”י שרוך שהוא חלק מהבגד.

כמו כן ניכרת השפעת פסלי הרקדניות של דגה המשמשת בערבוביה עם סגנונה האישי של אילנה גור.

הפסל משרה תחושת שלמות: כאן דרים בכפיפה אחת ישן עם חדש, קלאסיקה בשילוב עם אוונגרד וסוריאליזם, ונשיות עם משובת ילדותיות. כל אלו משתלבים לכדי יצירה אורגאנית שחלקיה השונים זה מזה משלימים זה את זה.

הבסיס של הפסל הקיים , אינו כמו בתמונה הוא שטוח ודומה באופיו לבסיס של “קונפליקט אישה” ולכן ההנחה על פסל זה גדולה יותר.