הפסל ממוקם בנהריה, ישראל, מאז 1979. הוא הינו פסל הנצחה המוקדש ע”י גור לסמדר הרן, אשר איבדה את משפחתה במתקפת טרור מוקדם יותר באותה שנה.

הדמות היא אישה מתעוררת, מתכופפת על ברכיה משלב ידיה מאחורי ראשה: ההתמתחות הראשונה של הבוקר. אותה התנוחה, מתייחסת גם-כן למצב של אבל, להתעוררות מהאבל אל עבר תקומה.

סגנונו של הפסל על סף הגיאומטרי, והוא קצת חריג באסתטיקה ובסגנון הפיסול של גור. הפסל הינו סימטרי בצורתו ומזכיר לצופה מאין התאחדות של שני משולשים הפכיים הנושקים זה לזה; צורה היוצרת קישור למגן דוד. משמעויות מעורבות אלו יוצרת קשר מקורי בין העידן החדש לדמות פולחן.

הפיגוע בנהריה אירע ב22 לאפריל 1979 על-ידי פעילים בחזית לשחרור פלסטין, ביניהם אבו עבאס וסמיר קונטאר בן ה-16. הם הגיחו לישראל מלבנון, דרך הים באמצעות סירה של 15 כח סוס. מטרתם הייתה לתקוף בנהריה, 10 ק”מ מגבולות לבנון. לקראת השעה חצות הם הגיעו לנהריה.

בהגיעם לחופה של העיר, אחת ממטרתם של הקבוצה הייתה למצוא שוטר ישראלי ולהרוג אותו. הם ניגשו ודפקו על דלת בית מגורים וצעקו באינטרקום בערבית, מנסים להפחיד את דיירי הבית כדי שיזמינו את המשטרה. לבסוף, הם הרגו שוטר ששמו אליהו שחר.

לאחר מכן, הקבוצה נכנסה לדירת מגורים ברחוב ז’בוטינסקי 61 ותכננה לחטוף שניים-שלושה דיירים לשלחם ללבנון. בניסיון לפרוץ לדירה, אחד מהדיירים ירה באחד מחברי הקבוצה, עבדאל מג’היד אסלן. לאחר מכן, קבוצתו של קונטאר נתקלה במשה ששון ושתי בנותיו, תושבים שניסו להגיע לחדר הממד של הבניין. קונטאר דחף את ששון וכיוון אקח לראשו. עם זאת, ששון נמלט כשהאורות כבו פתאום, והתחבא מתחת למכונית שהייתה באיזור. שלושת החמושים הנותרים פרצו לבית משפחת הרן. הם לקחו את דני הרן בן ה-31 וביתו עינת בת ה-4. האם, סמדר הרן, הצליחה להתחבא בחלל נסתר מעל חדר השינה עם ביתה השנייה יעל ואשתו של ששון. בהחבאן, יעל החלה לבכות והאם שמה ידיה על פיה של ביתה כדי להשתיק אותה פן ייתגלו. סמדר הרן חנקה בטעות את ביתה בעת הניסיון לשמור על השקט. קונטאר לקח את דני ועינת לעבר החוף, שם פרץ קרב יריות בין קבוצתו של קונטאר לשוטרים וחיילים ישראלים.

על-פי עדי ראייה, כשגילו הקבוצה שהסירה שאיתה הגיעו לחוף הושבתה מירי, קונטאר ירה בדני בגבו, מול עיניה של בית, והטביע אותו בים לוודא שנהרג. לאחר מכן, על-פי ראיה ועדויות משפטיות, קונטאר רצח את ביתו של דני הרן על-ידי ניפוץ גולגולתה על סלעים באמצעות רובה שהיה בבעלותו בעת המבצע. מיליטנט שני, מהננה סאלים אל מועווייד נהרג בירי על החוף.

קונטאר וארבעת חברי קבוצתו נלכדו. קונאטר ואל-עברס נתפסו, הורשעו ברצח על-ידי בית משפט ישראלי, ונידונו למאסר עולם. שניהם הוחלפו מאוחר יותר בעסקאות חילופי שבויים אבו עבאס בשנת 1985, ואת קונטאר בשנת 2008.