דמות שוכבת | פאטמה שנאן
פאטמה שנאן
- תאריך2013
- טכניקהשמן על בד
- גודל130X180
מאת: צופיה דקל כספי
פאטמה שנאן, ילידת הכפר הדרוזי ג'וליס, היא בוגרת תואר ראשון של המכון לאמנות במכללת אורנים, קריית טבעון, חיה ברמת גן ויוצרת בתל אביב. הציור שלה יונק מסביבתה הקרובה, מתולדות האמנות ומחוויית הקיום היומיומית שלה כאמנית עכשווית בחברת מיעוט מסורתית.
המוטיב הדקורטיבי המצוי בשטיחים האתניים ששאלה האמנית מסביבתה הקרובה, הינו נושא מרכזי ביצירתה - אייקון המסמל את עולמה התרבותי/חברתי, האישי והקיבוצי, ואשר משכיל לבטא את הדיאלוג המורכב הטמון בקיומה.
בעבודות קודמות הניחה שנאן את השטיח בפרספקטיבה ריאליסטית מבוימת במתכוון: ניצב ברחוב לפני ביתה, פרוש בשבילי הנופים המעובדים בסביבת מגוריה, או על רצפת מרפסת בית הוריה כמצע מפואר לכיסאות הכתר פלסטיק הלבנים, סימן היכר פופולרי במגזרים שונים.
שמה של העבודה שלפנינו, דמות שוכבת, מתכתב עם האודליסקות הגדולות המוכרות לנו מציוריו הניאו-קלסיים של אוגוסט דומיניק אנגר (1780-1867), ומהאודליסקות האוריינטליסטיות של אנרי מאטיס (1954-1869) ואחרים. בניגוד לאודליסקה המציגה עצמה לראווה, כמפתה וחושנית, ולעיתים קרירה, המחווה של שנאן בדמות השוכבת שלפנינו מוחה על הדרך שבה הוצגה האודליסקה (הכוונה לאחת מנשות ההרמון, הפילגש), דרך העדשה הגברית, המוכרת לנו היטב מההיסטוריה של האמנות עד המאה האחרונה.
עבודתה של שנאן מאירה דיוקן עצמי הסופח אל תוכו נדבכים מורכבים של מציאות אסתטית ואתית, תרבותית ודתית ששנאן ארוגה אל תוכה. השמלה והמצע הם מטפורה להווייתה. שנאן משתרעת כשהיא מכורבלת לתוך אריג המעוטר בעיטור צמחי כנגד אריחי הרצפה המדוגמים במוטיב גיאומטרי מעומעם-משהו, המשקפים את האסתטיקה המסמנת את מכורתה – סלון בית הוריה בכפר.
ראשה של הדמות נראה מאחור, מתחפר במרכז הקומפוזיציה כמו הועלה על המזבח, כששביל המפגש בין האריחים מסמן הפרדה אידאית בין הראש לגוף. התנוחה סוגרת על הקומפוזיציה וגווה מופנה לצופה ומונע אפשרות של חדירה לעולמה הפנימי. הצבעוניות אינה בוטה כפי שהורגלנו בדימוי האקזוטי שיוחס לסביבת האודליסקה, אלא הולכת ומתאדה. המִחבר מוגש בתקריב קטוע המבקש לנסח את האניגמה הטמונה בתנוחתה המונעת עצמה מסביבתה. עבר, הווה ועתיד מסגירים מצב רחמי בהתהוות.